🎁 האם מותר לתת לחברו מתנה שהיא חיקוי של מותג מקורי? והאם מותר לשקר לחברו שהוא “פרגן” עליו אצל המנהל? ומהו איסור גניבת דעת?
💫 “כל השונה הלכות בכל יום-מובטח לו שהוא בן העולם הבא” 📚💫
✌️ הלכות בכל יום
⭐ שאלה: מהו איסור גניבת דעת ומה מקור האיסור?
תשובה: רבותינו למדו שיש איסור של ‘גניבת-דעת’ מהפסוק: “לֹא תִּגְנֹבוּ” (ויקרא יט, יא), ואף שבדרך כלל בלשוננו גניבה היא לקיחת חפץ או ממון, מכל מקום מצינו בכתוב גם את המושג גניבת לב, כמו שנאמר לגבי אבשלום (שמואל ב’ טו, ו): “וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל”, שעשה עצמו כאילו רוצה לדאוג לזכויותיהם, ובפועל התכוון לדאוג לעצמו בלבד. ומאחר שבפסוק “לֹא תִּגְנֹבוּ” לא הוגדר על איזה גניבה מדובר, הבינו הרבה פוסקים שכוונת התורה לאסור את כל סוגי הגניבות, ובכללם גם ‘גניבת-דעת’.
ועל כן, אסור להטעות דעת הבריות ולתת תחושה שעושה דבר טוב, והאמת היא שלא עשה. כגון שאומר לחבירו שדיבר עליו טובות למנהל העבודה והאמת היא שלא עשה כן. וזה נחשב לגניבת דעת.
👈 מהן הדוגמאות שנחשבות לגניבת דעת האסורות?
מתנה מזוייפת – אין ליתן מתנה ולומר למקבל שהיא מקורית, כאשר היא חיקוי, כגון: בושם תואם או דמוי עור וכן שאר חיקויים שהמקבל אינו יכול להבחין בזיוף והנותן מטעה אותו ואומר לו שהוא מקורי.
ואם לא אמר כלום והמקבל הטעה את עצמו לא עבר איסור. אבל ראוי שהנותן יפרש בשעת מתן המתנה שהמוצר אינו מקורי והוא יותר זול ממה שהוא נראה ולכן לא יחזיק לו טובה יתרה. .
👈 הבטחת שווא – המבטיח לחבירו דבר ואינו מתכוון לקיימה ויודע באופן וודאי שלא יעשה זאת מלבד איסור מוציא דבר שקר, יש כאן בנוסף גניבת דעת, הרי יש כאן איסור של “מדבר שקר תרחק”, ובנוסף הוא מטעהו הרי הוא מוליך שולל את חבירו ונותן לו הרגשה שאכן רוצה לקיים את הבטחתו וזוהי גניבת דעת ממש.
👈 אמת בפרסום – חנות המפרסמת שהיא הכי זולה בעיר וכן כשכותבים שהמוצר הטוב ביותר, וזו לא האמת, הרי יש כאן גניבת דעת.
📲 מצווה גדולה לשתף הלאה עם אחרים!