Notice: Function _load_textdomain_just_in_time was called incorrectly. Translation loading for the woocommerce domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init action or later. Please see Debugging in WordPress for more information. (This message was added in version 6.7.0.) in /home/beithamid/domains/beithamidrash.co.il/public_html/wp-includes/functions.php on line 6121

Notice: Function _load_textdomain_just_in_time was called incorrectly. Translation loading for the wp-maximum-upload-file-size domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init action or later. Please see Debugging in WordPress for more information. (This message was added in version 6.7.0.) in /home/beithamid/domains/beithamidrash.co.il/public_html/wp-includes/functions.php on line 6121
טוב או רע? תלוי בך! – בית המדרש הספרדי
י״ב בסיון ה׳תשפ״ה

פרשת שבוע

שורה זאת יכולה להיות שלך

בשלח

טוב או רע? תלוי בך!

אחר שעם ישראל קרבו לארץ המובטחת להם מדורי דורות, קירבה של מהלך יום אחד, קרבה ובאה לה גם שעת תחילת המלחמה עם יושבי הארץ. ובאותה שעה החל הפחד לחלחל בעם מאימת הקרב עם העמים החזקים, רבים מהעם התאספו סביב משה רבינו ודרשו לשלוח מרגלים, כדי לסייר בארץ ולבדוק את אופי תושביה וכוחם. משה רבינו אומנם ידע שמסע המרגלים מיותר לגמרי, ומראה בכך את חוסר ביטחונם של עם ישראל בקב”ה שהבטיח להם את הארץ. אך מאידך חשש להכניס את העם בעל כורחם לארץ. לכן החליט לשאול את דעתו של הקב”ה. תשובת ה’ הותירה את ההחלטה ביד משה: “שלח לך” – לדעתך.

👈 וכך משה רבינו בוחר שנים-עשר אנשים, ראשי בני ישראל, שילכו וירגלו את הארץ, ויאמרו האם העם היושב בה חזק הוא או חלש, והאם הערים בצורות או שמא לא. האם יש עצים הנותנים פירות או שמא לא. המרגלים הלכו במשך ארבעים יום!! וסיירו בארץ כנען, לאורכה ולרוחבה.

וכאשר חזרו לעם ישראל, מסרו המרגלים ‘סיכום רשמים’ על מסע הריגול שערכו בארץ, בתחילה דיברו המרגלים בשבח הפירות בארץ, וכפי שמעידה התורה – “ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה”. אלא שמייד מתחילים לדבר בדיבת הארץ, “אפס כי עז העם הישב בארץ, והערים בצרות גדלת מאד, וגם ילדי הענק ראינו שם”.

אלא שבאותה שעה קם כלב אחד מן המרגלים, ומשתיק את כל העם ואומר, “עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה”. כלב ויהושע היו המרגלים היחידים שזכו לעלות לארץ ולא להיות שותפים בעוון אותו דור. ומדוע משום שכלב אמר ‘עלה נעלה וירשנו אותה’, אנחנו נצליח לכבוש את הארץ. אך ממשיכה התורה,  “והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו”.

ומידי שנה כשאני קורא את תשובת כלב לעם ‘אנחנו נצליח לכבוש את הארץ’, קשה לי מדוע כלב לא מכחיש מיד את דברי המרגלים ואומר שהם דוברים שקר ומתחיל לדבר על מעלת הארץ? ובמקום זה עונה כלב ואומר עלה נעלה וירשנו אותה?

👈 וחשבתי ליישב בס”ד שעיקר הטענה על המרגלים הייתה מדוע קבעתם בעצמכם נגד ציווי הבורא “לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו”? וכי ביקשו ממכם המלצות האם ניתן לכבוש את הארץ? הרי משה רבינו דייק במשימות שהטיל עליהם וכפי שהקדמנו, שמשה אמר להם תביאו לי נתונים מה מצב הערים, מה מצב הפירות, ומה מידת הכח של העם. אבל המרגלים אחר שאמרו את מה שעינהם ראו, הוסיפו בקביעה נחרצת שלא ניתן לכבוש את הארץ. ופה הם הגדישו את הסאה! על כן קם כלב ומכריז מיד ואומר עלה נעלה וירשנו אותה וכו’. אומר כלב לעם ישראל, גם אם נניח שדבריהם על הארץ נכונים ומדוייקים (למרות שמיד אח”כ התורה אומרת, שכלב ויהושע קרעו בגדיהם ואמרו טובה הארץ מאוד מאוד) אינם יכולים לקבוע אם ניתן לכבוש את הארץ.

אם כן, מה היתה טעות המרגלים המרכזית? המרגלים ראו את הארץ באור שלילי מתחילת הגעתם, הם לא התמקדו במעלות הארץ אלא בחסרונן. וגם את הדברים שניתן היה לפרשם לטובתם בחרו הם בראיה השלילית. וכמו שכבר הקשה השפתי כהן על התורה (רבינו מרדכי כהן זצ”ל תלמידו של מרן הבית יוסף), שהרי הקב”ה אמר “ויתורו” את ארץ כנען, אומנם הם הלכו “ויחפרו” את הארץ. הקב”ה ציווה שליכו כמו תיירים, תייר הולך ומטייל לו ברחבי הארץ ללא כוונה שלילית כלשהיא. אמנם המרגלים הלכו “לחפור” את הארץ. ועל כן עונשם היה שחפרו להם קברים ומתו בהם.

בכדי למנוע מאנשי המקום שיעלה חשדם בקבוצה של עשרים וארבעה איש (כן מבואר בירושלמי סוטה פ”ז ה”ה, ובתוס’ סוטה דף לד ע”א עיי”ש), שאינם אנשי המקום המטיילים במשך ארבעים יום לארכה ולרוחבה של הארץ, על כן “אירגן” הקב”ה הלוויות שיהיו עסוקים במתיהם ולא ישתנו דעתם עליהם. אבל הם בחרו לבחון את זה באור שלילי.

וכן מבואר במדרש (במדבר רבה שלח פרשה טז) “אמרו ונהי בעינינו כחגבים, אמר הקדוש ברוך הוא ויתרתי עליהם, אלא וכן היינו בעיניהם יודעים הייתם מה עשיתי אתכם לעיניהם מי יאמר שלא הייתם בעיניהם כמלאכים”? דהיינו אומר הקב”ה, אני מוותר על מה שהחלטתם שהייתם בעינכם כחגבים. אבל לומר “וכן היינו בעינהם”? וכי אתם יודעים מה נתתי להם לראות אתכם? אולי הייתם כמלאכים בעינהם?

👈 ומכאן אנו למדים כמה יש לנו להתבונן בכל דבר בצורה חיובית, ולנסות ולמצוא את הטוב, וגם אם לא מצאנו, אל תוציא מהפה דברים שאתה לא בטוח בהם. שהרי אולי ניתן לפרשם בצורה חיובית וטובה. אל תמהר לחרוץ גורלות.

וחשבתי שאם על הארץ שהיא דבר דומם, שאינו מזיל דמעה, איננו נפגע, או ניזוק כשמדברים רע, תובע הקב”ה את עלבונה בצורה כה חריפה עד שדור שלם מת במדבר ולא זוכה להיכנס לארץ. ועל הבכי שבכו לחינם “קיבלנו” כל שנה את תשעה באב… כל שכן שהמדובר באדם, חבר, או האשה, שלפעמים מילה קטנה יכולה להחריב עולמות… אם נשתדל למצוא בשני את הטוב וכפי שאמר רבי אלימלך מליז’נסק, מגדולי החסידות: “שנראה כל אחד את מעלת חברינו ולא חסרונם”. כשיראה האדם בזולת ובכל דבר את הטוב, אנחנו נגיע אליו לבסוף. וכך נוכל להימנע מראיה שלילית בכל דבר, והחיים לפתע יהפכו לטובים הרבה יותר.

לקבלת פרשת השבוע למייל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמו לקבלת עידכונים
ותוכן איכותי מבית המדרש
ישר לתיבת המייל שלכם